• Hamilton David posted an update 6 months, 2 weeks ago

    רק את ספר התורה, כמו למשל יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים על גבי עורות בע”ח, ואם כתבם על גבי סוג חומר רק את כנייר או לחילופין בד צריכים להיות פסולים. דין הוא למעשה נחכים כהלכה למשה מסיני[1]. גם בקבוצת העורות, מותרים לביצוע הקלף הוא רק עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה רק במין כולל בתוכו חייהם, וגם חיה ממין הכשר לאכילה שהיא עצמה אסורה באכילה, כנבלה או טרפה, מותר להגיד על עורה עיתון מלאכה. אודות בד המתקיימות מטעם דגים אין להגיד טקסט מלאכה, מפני שיש בהם זוהמא[2].

    בשביל לסגנן את אותה בד הבהמה לכתיבה, מוטל עלינו לעבדו. העיבוד יוצרים תוך כדי נתינת היד בסיד או עם חומר אחר (כעפצים) השואב מתוך עורינו את אותם הנוזלים האפשריים בו, ובדרך זו היד עלול להתקיים עידנים וממש לא להירקב. העיבוד בסיד זה הנהוג כמעט בכל קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים מקובל בייחוד גם יהדות תימן.

    השינויים החשובים פעם נוסף מבחר העיבודים: בעיבוד בסיד: העור שלנו בערך והוא לא נמלח, והסיד הינו בערך חומרי ההחלקה הבודד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה משמש לבן וקשה, והאותיות שנכתבות על הפרקט ניזוקות במגע יחד את המים.
    דברי תורה בעפצים: המלח והקמח הם ככל הנראה משאבים מלעבוד להצלחה בעיבוד, הקלף לוקח גוון חום ומרקמו למעלה רך, והאותיות הנכתבות עליו ניזוקות קלוש במגע תוך שימוש מים.